#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 1 גבי שמואל ואליהו האם אומרים צעקה או תפילה?	"בשמואל מצינו לשון תפילה (&quot;קבצו את כל ישראל המצפתה ואתפלל בעדכם&quot;) ולשון צעקה (&quot;ויחר לשמואל ויזעק אל ה' כל הלילה&quot; וע' ברש&quot;י פ' נוסף), לכן, תנא דמתניתין אמר לשון תפילה ויש מחליפין לצעקה.<p dir=""rtl"">באליהו כתיב &quot;ענני ה' ענני&quot; וזה לשון תפילה וצעקה, לכן, תנא דמתניתין נקט לשון צעקה ויש מחליפים ללשון תפילה.</p>"	תענית יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 3 אלו ג' דינים מוזכרים במשנתנו גבי אנשי משמר ואנשי בית אב (תעניות, יין, תספורת ותכבוסת)?	"תעניות - ר' יהושע: ג' תעניות הראשונות אנשי משמר מתענין ולא משלמים ואנשי בית אב לא היו מתענים כלל, בשניות אנשי משמר מתענים ומשלימין ואנשי בית אב מתענים ולא משלימים, ז' אחרונות כולם מתענים ומשלמים. חכמים: בראשונות כולם לא היו מתענים, בשניות משמר מתענה ולא משלים מעמד לא מתענה, באחרונות משמר מתענה ומשלים ומעמד מתענה ואינו משלים.<p dir=""rtl"">יין - אנשי משמר מותרים לשתות יין בלילות אבל לא בימים שמא תרבה העבודה על אנשי בית אב ויבאו לסיע להם, אנשי בית אב אף בלילות אסורים שיש להם עוד עבודה בלילה.</p><p dir=""rtl"">תספורת ותכבוסת - בין אנשי משמר ובין אנשי מעמד אסורים מלספר ומלכבס כדי שלא יבואו למשמרתם כשהם מנוולים, ובחמישי מותרים מפני כבוד השבת.</p>"	תענית יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 4 בזמן הזה האם מותר לכהנים לשתות יין ולגדל שער ומדוע?	"לשתות יין - לחכמים: כשיודע שבתי אבותיו קבועים בעבודה, אם יודע מתי בית אב שלו - אינו אסור אלא באותו יום, אם יודע מתי משמרתו ולא מתי בית אב שלו - אסור כל השבוע, אינו יודע באיזה משמרה הוא - אסור לשתות יין לעולם, רבי אומר שאף שכן הוא מעיקר הדין אלא שתקנתו קלקלתו ועל זה סמכו הכהנים האידנא לשותת יין.<p dir=""rtl"">לגדל שיער - מותר בזמן הזה אף אליבא דחכמים, כיון שיכול להסתפר ולהכנס, מה שאין כן ביין מרובה לא יועיל לו שינה כל שהוא. רב אשי ביאר החילוק ששתוי יין מחללים עבודה לכן גזרו, אבל תספורת שאינה מחחלת עבודה לא גזרו.</p>"	תענית יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 5 מתי מסתפר מלך, כה&quot;ג, כהן הדיוט, ומדוע?	"מלך -&nbsp;&nbsp;בכל יום, דכתיב &quot;מלך ביופו תחזנה עיניך&quot;.<p dir=""rtl"">כהן גדול - מערב לשבת לערב שבת, הואיל ומשמרות מתחלפות.</p><p dir=""rtl"">כהן הדיוט - כל ל' יום דכתיב &quot;פרע לא ישלחו&quot; ופרע הינו ל' יום כבנזיר ששם כתיב &quot;יהיה&quot; בגמטריא ל', וכתיב פרע לא ישלחו פרע להוי ולא ישלחו (יגדלו) אותו.</p>"	תענית יז.		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 1 שתויי יין ופרועי ראש מה ענשם והאם מחללים העבודה ומנין?	"שניהם במיתה. בשתויי יין כתיב בהדיא, פרועי ראש הוקשו ביחזקאל &quot;וראשם לא יגלחו ופרע לא ישלחו&quot; וכתיב בתריה &quot;ויין לא ישתו&quot; {וגמרא גמיר לה ואתא יחזקאל ואסמכה אקרא}.<p dir=""rtl"">שתויי יין - מחללים העבודה (דסמיך לשתויי יין ולהבדיל בין הקדש ובין החול הינו בין עבודה מקודשת למחוללת אם שתו יין), אבל פרועי ראש - אמר רב אשי שאינו מחלל, ואף דהוקש למיתה לחילול העבודה לא הוקש דלא גמירי הלכתא לזה (ע&quot;פ גרסת רש&quot;י כאן, אבל בסנהדרין כב: מסיק מכאן בקשיא על רב אשי).</p>"	תענית יז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז: 2 איתא במגילת תענית 'מריש ירחא דניסן על תמניא ביה איתוקם תמידא דלא למיספד בון. מתמניא ביה עד סוף מועדא איתותב חגא דשבועיא דלא דלמספד בהון' למה עד סוף מועדא תיפוק ליה שהוא יו&quot;ט, למה אסר מח' תיפוק ליה שהוא יום דאיתוקם תמידא, למה נצרך מר&quot;ח תיפוק ליה שאסור מדין ר&quot;ח?	"ימים דאוריתא לא עשו חיזוק לדבריהם ומותר לפניו ולאחריו. לכן ביומא דשבועיא אמרו עד סוף המועד - לאסור יום שלאחריו, ומכאן שזה כדעת ר' יוסי שאוסר יום שלאחריו.<p dir=""rtl"">התחילו יומא דשובעיא מיום ח' אף שהוא יום שאיתוקם תמידא - שאם יבטלו יומא דאיתוקם תמידא, יאסר מדין יומא דשבועיא.</p><p dir=""rtl"">יומא דאיתוקם תמידא התחילו מר&quot;ח - כדי לאסור יום שלפניו, אף שהוא יום אחר כ&quot;ח באדר יו&quot;ט שבטלו הגזירה שלא יעסקו בתורה ולא ימולו את בניהם, ויעבדו ע&quot;ז, לאביי משום חודש מעובר, לרב אשי מה שאסרו תמיד יום שלאחריו זה רק בתענית ולא בהספד וכאן שמוטל בשני ימים אסרו אף בהספד, ואין צריך לכל זה די&quot;ל שאם יבטלו את כ&quot;ח באדר יאסר משום ערב יומא דאיתוקם תמידא.</p>"	תענית יז:		שני
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יז. 2 מדוע מקדימים בסדר הברכות יונה לדוד ושלמה, ומה חותם בברכה זו (2)?	אף דיונה היה אחר דוד ושלמה, כיון דבעי למחתם במרחם על הארץ מזכיר דוד ושלמה לבסוף, וי&quot;א שחותם באחרונה ברוך משפיל הרמים.	תענית יז.		שני
